מותר לשנוא בטיפול? העברה הנגדית

ב-1947 ויניקוט פונה לפסיכיאטרים וכותב על החשיבות של ההכרה ברגשותיהם בהעברה הנגדית: "גם הפסיכיאטר חייב להבין את מה שאנו, כאנליטיקאים, מכנים ההעברה הנגדית. תהיה אהבתו למטופלים שלו רבה ככל שתהיה, אין הוא יכול להימנע מלשנוא אותם ולפחד מהם, וככל שייטיב לדעת זאת, כך יפחת משקלם של השינאה והפחד כמניעים הקובעים מה הוא עושה למטופליו".

ויניקוט, באומץ רב, נוגע בשני נושאים עליהם יש טאבו חברתי: שנאת המטפל למטופל, ושנאת האם לתינוק. הוא לא מרכך את החוויה דרך שימוש במילים עקיפות כגון תסכול, כעס, תוקפנות.. הוא בוחר במילה שנאה בכוונה תחילה, ובמחשבה שככל שנשכיל לקחת בעלות על הרגשות הקשים שלעיתים מתעוררים בנו, כך נצליח להימנע מלפעול אותם, או להשליך אותם על הזולת.

ביחסי העברה בטיפול, השינאה בהעברה הנגדית עשויה לחשוף דבר מה חשוב על סיפורו של המטופל. הכחשה שלה על ידי המטפל- אולי בשל רצונו של המטפל להרגיש שהוא עצמו אדם טוב יותר [שלא שונא את מטופליו]-  תחבל ביכולת של המטופל לפגוש, בסביבה בטוחה, חלקים בתוכו שבמידה רבה גם משפיעים על מציאות חייו.

מה הסיפור ביחסי העברה הנגדית?

אז מה הסיפור של יחסי העברה? וכיצד עובדים עם שינאה בהעברה הנגדית?  והאם לפרש אותה למטופל? או אולי די בכך שנכיר בה וננסה להבין את מקורותיה? ובכלל, אולי מדובר ב"נקודה עיוורת" בתוך נפשו של המטפל עצמו, ועליו להיזהר מלזקוף את רגשות השינאה שלו לחובת המטופל ובמקום זאת למהר ולשוב לטיפול בעצמו?

בהרצאות המוקלטות בפסיכותרפיה, בקורסים העוסקים ב"יסודות הפסיכותרפיה" ויחסי העברה בטיפול" תוכלו לשמוע על 3 גישות לעבודה עם שנאה בהעברה הנגדית:

ויניקוט, ששם במוקד העבודה הטיפולית את הרגרסיה והחשיבה על החסך, סבר שאל לו למטופל לדעת על שנאתו של המטפל [כמו שהתינוק אינו יודע דבר אודות ההקרבה הרבה של אמו עבורו], אלא בשלב מאוחר בטיפול, אם בכלל, שאז יש ערך להשבת פיסה זו חזרה לתחום ידיעתו והכרתו של המטופל.

דייויס, לעומתו, מתארת רגעי קצה בטיפול, בהם השנאה משתלטת על המרחב הטיפולי שהופך ממולכד ומסוכן- מרחב בינארי בו או המטפל או המטופל נתבעים לקחת אחריות על השנאה שבחדר. דייויס מספרת על האופן בו הצליחה להיחלץ ולאפשר התפתחות בטיפול, דרך השימוש בסובייקטיביות שלה ודיבור ישיר וגלוי ב'כאן ובעכשיו' על השנאה המשתוללת בחדר. ודאי לא תופתעו לגלות שדייויס נשענת בחשיבתה על הגישה ההתייחסותית.

שראל, מספר כיצד תקופה ארוכה ניסה להישען על גישת העצמי, לראות את הכשלים האמפטיים שלו עצמו, ודרכם להבין את זעמו של המטופל. אולם שראל מספר גם כיצד הצליח להיחלץ מהשחזור האינסופי בחדר הטיפולים רק כאשר התעמת עם המטופל ואיפשר לו מגע אותנטי עם הרגשות בחדר

ואולי כדאי לסיים עם אמירתו של ויניקוט, באותו המאמר על השינאה בהעברה הנגדית: "יש לי ספק אם ילד בן אנוש, כשהוא מתפתח, מסוגל להיות סובלני למלוא היקף שנאתו בסביבה רגשנית. הוא זקוק לשנאה כדי לשנוא".

טלי עציון רון הרצאות בפסיכותרפיה

אני מזמינה אתכם מסע למידה משותף, במהלכו נכיר מחדש את יסודות הפסיכותרפיה, נבין לעומק את יחסי ההעברה בטיפול, נתבונן כיצד התיאורטיקנים המוכרים התמודדו עם מצבים בהם נדרשת החזקה אנליטית במצבי קיצון, ונחפש אחר פשר והגיון במציאות בה משתוללים דחף המוות, אשמה ועיסוק בשאלת האמת.

למי מיועדות ההרצאות בפסיכותרפיה

ההרצאות מיועדות לאנשי טיפול המבקשים להכיר ולהעמיק בתיאוריה הפסיכואנליטית, ובחיבור בין התיאוריה לבין הפרקטיקה בקליניקה; לאלו המבקשים להכיר את התיאוריות שעומדות בבסיס הטיפול הדינמי, ולהרגיש שהן שם עבורם ולרשותם- נגישות, בהירות, עם הגיון ועומק.

סידרת ההרצאות המוקלטות בפסיכותרפיה למטפלים נבנתה לאורך השנים בהן אני מלמדת במגוון תוכניות לפסיכותרפיה, מטפלים מתחומים מגוונים ובשלבי הכשרה וותק שונים, כשהמטרה היא אחת: להנגיש ולאפשר הבנה מעמיקה של התיאוריה, לא רק כ'רעיון' אלא גם כפרקטיקה מעשית בטיפול הדינמי. 

חלק מהתהליכים הלא מתרחשים ממילא; יחסי העברה בטיפול, למשל, יתרחשו גם אם אצמד לפרוטוקול CBT נוקשה. בהינתן הכוח העצום של יחסי ההעברה בין המטפל למטופל, אוכל כמטפלת להרוויח אם אבין את משמעותם ואכיר בכוחם לרפא-או למצער לחבל בריפוי.

הרצאות מוקלטות בפסיכותרפיה

מה הפורמט:

4 סדרות של הרצאות מוקלטות [בינתיים], כל אחת בת 10 שעות לערך, בעלות של 550 ₪ לכל סידרה. כל אחת מהן עומדת  גם בפני עצמה:

• יסודות הפסיכותרפיה

• יחסי העברה בטיפול

• החזקה אנליטית במצבי קיצון

• דחף המוות, אשמה וחתירה לאמת

ההרצאות המוקלטות עומדות לרשותכם למשך שנה מרגע הרישום.

מי אני

שמי טלי עציון רון, פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית עם מבוגרים. אני מרצה כבר שנים רבות בתוכניות שונות, ותלמידיי יעידו כי הנאתי ואהבתי ללמידה של החשיבה הפסיכואנליטית מדבקת. 

כל הרצאה נכתבה ושוכתבה שוב ושוב, נעזרתי במיטב המדריכים בכדי לדייק ולחדד את התכנים, וכשהתאפשר אף פניתי לכותבי המאמרים עצמם לצורך הדרכה נקודתית על מנת להעביר את הרעיונות שלהם בדיוק המירבי.

אודות טלי עציון רון